ארכיון | יולי 2012

דברי הרמבם על חשיבות האימון

הקדמה לחשיבות שמירת הבריאות וחינוך ילדים

רבים טועים ומודדים את ערכה של הפעילות הגופנית בהתאם למספר הקלוריות שנשרפות במהלך הפעילות. אולם, הם שוכחים שקצב חילוף החומרים בגוף עולה גם תוך כדי ההתעמלות וגם לאחריה. הגוף שלכם ממשיך לשרוף קלוריות 48 שעות לאחר התרגול! מה שאין כן בדיאטה שהיא גורמת לגוף להאט את קצב חילוף החומרים ולא להגבירו.

השוואה בין דיאטה לפעילות גופנית:

כאשר אנו עושים פעילות גופנית רוב המשקל שנצליח להוריד יהיה כתוצאה מהפחתת מספר תאי השומן ששרפנו לעומת זאת, כאשר אנו עושים דיאטה ללא פעילות גופנית רק 75% יבוא מתאי שומן  והשאר מתאי שריר, כשידוע הן מרכיב מאד חשוב בשמירה על הבריאות. תאי שריר שורפים שומנים גם בלי שום פעילות גופנית, רק מעצם קיומם.

זיכרו: האויב האמיתי שלנו הוא אינו המשקל שלנו בפועל אלא כמות תאי השומן שלנו.

אומר הרמב"ם:

"היפוקרטס לימד אותנו שהפעילות הגופנית היא אבן פינה לשמירת הבריאות ולמניעתן של רוב המחלות. אין תחליף לפעילות הגופנית" פרקי משה, י"ז א' וב'.

 "התעמלות, אשר היא העיקר הגדול בהתמדת הבריאות ובדחיית רוב החלאים." הנהגת הבריאות י"ח א'.

 "אם יטרידהו להתעמל אז לא יספיקוהו טוב ההנהגה לבדה עד שיצטרך לזה בלקיחת הרפואות המבריאות" פרקי משה יח א'.

הסבר – מי שלא מתעמל, לא תעזור לו העובדה שהוא אוכל את האוכל הכי בריא – הוא יחלה ויצטרך לתרופות.

 "וכל מי שהוא יושב ואינו מתעמל אפילו אכל מאלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשש." (משנה תורה, הלכות דעות פרק ד סעיף ט"ו.)

 "מי שהרגיל להתעמל קודם המאכל לא יצטרך לשמירה רבה וחזקה" (פרקי משה י"ח א'.)

"ובהתעמלות ידחה נזק רוב ההנהגות הרעות, אשר יתנהגו בהם רוב האנשים" (הנהגת הבריאות א' ג'.)

 "אשר לעייפות אחר ההתעמלות, שאדוננו מזכיר, הרי סיבתה בהפסקה הממושכת מדי. אם ימשיך בתרגילים לפי הסדר ובהדרגה ירוויח לבסוף כל כך הרבה בכח ובערנות" (תשובות רפואיות, י"ח.)

מהי ההתעמלות ?

"לא כל תנועה של הגוף נחשבת אצל הרופאים להתעמלות" (הנהגת הבריאות א' ג'.)

 "גדר ההתעמלות – והוא תנועה חזקה, משנה ה'נפש'(נשימה). כי כשיתנועע האדם תנועת מה, שתכריכהו להתנשם נישום גדול ויותר מהיר ותכוף ממה שהיה קודם." (פרקי משה י"ח י"ב.)

 "יתעמל לאט לאט וידריג עד שיגוע לתכלית ההתעמלות." (שם)

 "לאחר ההתעמלות יעשה תנועות מתיחה וכיווץ" – תנועות נמרצות ותנועות הפוכות להן (פרקי משה י"ח ט"ו).

 "ראוי שתניע הגוף והאיברים כולם תנועה שווה, ושיעשה כל אבר מעשהו, ויקבלו תועלת האברים כולם, החיצוניים והפנימיים." (פרקי משה י"ז ד')

 "המשובח שבמיני ההתעמלות הוא שיתעמל עד יגיעת הגוף שתגיל הנפש ותשמח. כמו  הצודה והצחוק בכדור… כי רבים סרו חולאיהם מהם בסיבת השמחה ששמחו לבד. " (פרקי משה י"ח ב')

 "ראוי שתחדש כוונתך בעניין תנועת הנפש יותר מעניין תנועת הגוף, כפי מעלת הנפש על הגוף. ותכווין בכל מיני ההתעמלות שתחבר בהם לבעליהן עם היגיעה שמחה ושעשוע וגילה" (שם)

מתי להתעמל?

 "וכל תנועה מיד אחר האכילה  מפסדת הבישול (העיכול)" (ברפואת הטחורים א' ה')

 "ולא יהלך ולא ירכב ולא ייגע ולא יזעזע את גופו עד שיתעכל במזון שבמעיו. וכל המטייל אחר אכילתו או שיגע, הרי זה מביא על עצמו חולאים רעים וקשים." (משנה תורה הלכות דעות ד' ג')

 "כמו שהתנועה לפני המאכל כולה טובה, כן התנועה לאחר המאכל כולה רעה" (הנהגת הבריאות א' ג'.)

 "מכיוון שהאוכל מתעכל במעיים והוא עלול להתפשט לכל הגוף בטרם עת לפני שהתעכל כראוי" (ספר הקצרת ה' ה')

 "לא יאכל אדם עד שיהלך קודם האכילה עד שיתחיל גופו להחם או יעשה מלאכה או יתייגע ביגע אחר" (הלכות דעות,ד' ב')

"העת היותר משובח להתעמלות הוא אחר שלמות עיכול המזון… יתעמל לאט וידריג עד שיגיע לתכלית ההתעמלות.

[מתי להפסיק להתעמל?] וכל עת שתמצאהו יפה המראה ומהיר אל התנועה ותמצא חומו שווה וזיעתו מזלת [תמשיך באימון] ומיד שישתנה דבר מאלו העניינים ימנע מההתעמלות.

אחר כלות ההתעמלות תטבול הגוף בשמן ותחפפהו חפיפה שוה ויתנועע ויתהפך תנועה שוה [יעשה מתיחות]…

ואחר יכנס למרחץ וידיח עצמו ואחר המרחץ יקח המאכל" (פרקי משה י"ח י"ג)

שורה תחתונה

חובה להתעמל בצורה כל שהיא עד שיתחיל הגוף להתחמם קצת לפני כל ארוחה. (לקפוץ קצת בחבל, לרוץ במקום 100 פסיעות וכו')

 הטוב ביותר זה להתעמל התעמלות מלאה (הליכה מהירה משולבת בספרינטים מהירים ל50 שניות), למרוח קצת שמנים טובים, לעשות  מתיחות, מקלחת ואז לאכול.

 ישמח את עצמו בזמן שמתעמל ואם יכול יעשה ספורט שמשמח אותו.

לעולם לא להתאמן על קיבה מלאה. לפחות שעתיים לאחר ארוחה.

אל תחשוב שאתה מבזבז את הזמן כשאתה משקיע בהתעמלות – אתה טועה, הרמב"ם מבטיח שתרוויח בסוף הרבה הן בכח והן בעירנות!

"ירוויח לבסוף כל כך הרבה בכח ובערנות"